ברוכים הבאים לרקסהאם עונה 2 / ביקורת טלוויזיה
- אור סגל
- 7 בינו׳ 2024
- זמן קריאה 4 דקות
עודכן: 7 בינו׳ 2024
בימים האחרונים צפיתי בעונה השנייה של תוכנית הטלוויזיה "ברוכים הבאים לרקסהאם", סדרת דוקו שעוקבת אחרי קבוצת הכדורגל הוולשית רקסהאם, שנמצאת בבעלותם של 2 כוכבים הוליוודים: ראיין ריינולדס ורוב מקלהני. לכן החלטתי , בפעם הראשונה באתר, לכתוב ביקורת על הסדרה. האם היא שווה צפייה? מוזמנים לקרוא ולגלות
קודם כל, קצת רקע על הקבוצה.
רקסהאם היא קבוצת כדורגל שמשחקת בעיר רקסהאם שבווילס. היא נוסדה בשנת 1864, ונחשבת לקבוצת הכדורגל הוולשית הותיקה ביותר, ולאחת הקבוצות הותיקות ביותר בעולם.
אצטדיון הבית שלה מכונה "רייסקורס", שמכיל 10,771 מקומות ישיבה, הוא אחד מאצטדיוני הכדורגל הוותיקים בעולם.
וכעת לשאלה המתבקשת - מה כל כך מעניין בקבוצה שהחליטו לעשות עליה סדרת דוקו בת 2 עונות? (והשלישית בדרך).
התשובה פשוטה. בפברואר 2021 הקבוצה נקנתה ע"י שניים מהשחקנים המוערכים בהוליווד ראיין ריינולדס ("דדפול", "לשחרר את גאי") ורוב מקלהני ("פילדלפיה זורחת"), שהפכו להיות הבעלים הרשמיים שלה, ובמקביל הפיקו את סדרת הדוקו עליה.
כשהם קנו את הקבוצה, רקסהאם שיחקה בליגה החמישית באנגליה, שנקראת "הנשיונל ליג", ומורכבת מקבוצות מקצועיות וקבוצות חובבים.
כידוע, הליגה הטובה ביותר באנגליה היא הפרמיירליג, מתחתיה נמצאת הצ'מפיונשיפ, מתחת יש את ליג 1 ואז ליג 2, ומתחת לאלה נמצאת הנשיונל ליג.
כאמור, כשראיין ורוב קנו את הקבוצה (מה שמכונה אצל האוהדים "ההשתלטות") רקסהאם הייתה בנשיונל ליג, לאחר יותר מעשור. כן, למעלה מעשור שרקסהאם לא הצליחה להעפיל לליג 2, למעלה מעשור שרקסהאם חווה בעיקר כישלונות בניסיון שלה לעלות ליגה, אז במשך כל השנים האלו (14 במספר) היא שיחקה בנשיונל ליג.
העונה הראשונה, שעלתה לאוויר באוגוסט 2022, עוקבת אחר ההתחלה של ראיין ורוב בתור הבעלים, האינטראקציות עם האוהדים, המאמן, השחקנים, הצוות המקצועי והניהולי, אבל גם אחר מסעה של רקסהאם בנשיונל ליג והניסיון שלה להעפיל לליג 2, אבל גם נותנת לנו הצצה לעיר רקסהאם, ולאוהדים שלה. העונה הזו מתרחשת בעונת 2021/22, כשהעונה השנייה עוקבת אחר רקסהאם בעונת 2022/23.
זו יכולה להישמע קלישאה, אבל היא אמיתית. עבור התושבים של העיר רקסהאם, קבוצת הכדורגל היא הכל בשבילם. האוהדים הם הלב הפועם של הקבוצה, בלי האוהדים רקסהאם לא הייתה נראית אותו דבר, ובנקודה הזו בדיוק נוגעת הסדרה. כמובן שמעניין לראות איך מתנהלת הקבוצה מאחורי הקלעים, אבל הסדרה מצליחה לשלב בין סיפורם האישי של השחקנים המובילים, המאמן, ומאחורי הקלעים של ניהול הקבוצה, לאוהדים שלה ולסיפור שלהם. במהלך הסדרה אנחנו נחשפים למס' אוהדים שרופים של רקסהאם, שמגיעים כמעט לכל משחק, ומהם ניתן ללמוד על כל האוהדים.
האוהדים של רקסהאם חוו המון כישלונות, והם רק רוצים לראות את הקבוצה שלהם מצליחה.
העונה השנייה של הסדרה, שבשבילה התכנסו, עלתה לאוויר בספטמבר 2023, אז כדי שאדבר עליה בהרחבה כפי שתכננתי, במידה ומעולם לא שמעתם על רקסאם ואתם מעוניינים לצפות בסדרה (אני ממליץ בחום) - אזהרת ספויילרים לעונה הראשונה.
לאחר שבעונת 21/22 רקסהאם לא הצליחה להעפיל לליג 2, על אף שהייתה קרובה מאוד לעשות זאת (הפסידה בחצי גמר פלייאוף ההעפלה) היא פותחת את עונת 22/23 עם המון ציפיות. בשונה מעונות קודמות, אותן רקסהאם פתחה עם חששות ופחדים, הפעם, לאחר שראו את ההצלחה של הקבוצה בעונה החולפת, בטוחים שהם עומדים להעפיל לליג 2.
"זה הדבר האחד שרוב וראיין נתנו לכל תושבי העיר, אמונה. אמונה ומעין 'אומץ לחלום'", כך אמר ניל רוברטס, אגדת עבר של רקסהאם, באחד מפרקי העונה השנייה.
אז אם נסתכל ברמה הטכנית, הסדרה עשוייה טוב מאוד. הבימוי, הצילום, בניית הסיפור, ההומור והעריכה - הכל עובד מצויין. אבל מה שבאמת מניע את הסדרה, גם בעונה השנייה (שלטעמי מתעלה על העונה הראשונה, ובפער) זה הסיפור. בתור צופה, אתה כבר מחובר לקבוצה, מחובר לאוהדים, מחובר לשחקנים, מחובר למאמן, ומחובר לבעלים. אתה מרגיש חלק, אתה מתאכזב כשהם מפסידים ומאושר כשהם מנצחים. כשהקהל שר, אתה שר איתו. בעונה הזו אנחנו צוללים עמוק יותר לסיפור של כל אחד מהאוהדים שהכרנו בעונה שעברה, ומכירים גם אוהדים חדשים שנכנסים ישר ללב.
השאלה שנשאלה מהרגע הראשון היא האם בשלב מסויים ימאס לראיין ורוב מהקבוצה והם ימכרו אותה בגלל חוסר הצלחה? ראיין ענה על כך בעקיפין באחד מהפרקים, כשאמר "רוב ואני לא מתייחסים לניהול המועדון הזה כבעלים [..] אנחנו מאמינים שאנחנו משרתים של המועדון ושל הקהילה, ואנחנו מאמינים שאנחנו משרתים של הסיפור". גם ראיין ורוב מבינים, האישיו הוא בכלל לא הקבוצה, הוא האוהדים.
"האווירה הייתה כה שלילית שהרגשנו שלא מגיעים לנו דברים טובים" אומר מארק גריפית'ס, שדר הבית של רקסהאם, שמשדר כל משחק שלה כבר למעלה מעשור, "היה צורך באנשים מבחוץ שיגידו, 'למען האמת, יש לכם ערך רב, אתם שווים הרבה'".
ראיין ורוב לא קנו את הקבוצה משעמום או ממשבר גיל ה 40, אלא מתוך אמונה שהקבוצה הזו יכולה להחזיר את הגאווה והחיוך לאוהדים שלה, שהתושבים יוכלו להגיד בגאווה שהם מרקסהאם, ואוהדים את רקסהאם.
כפי שציינתי קודם, העונה השנייה הרבה יותר טובה מהעונה הראשונה, ולמרות שידעתי איך העונה הזו הסתיימה (עקבתי אחרי משחקי הקבוצה בזכות הצפייה בעונה הראשונה) עדיין הצלחתי להנות. לכן כדי לא להרוס את חווית הצפייה לאלו שלא ראו או לאלו שלא יודעים איך הסתיימה העונה, אתן אזהרת ספויילרים לעונה השנייה.
בגלל שזה אתר שעוסק בכדורגל, כדאי להסתכל על העונה של רקסהאם על הדשא. רקסהאם העפילה לליג 2 לאחר 15 שנות היערות, והיא עשתה זאת כשהיא מסיימת במקום הראשון עם 111 נקודות מתוך 138 אפשריות. היא כבשה 116 שערים, כשהכובש המצטיין, והכוכב של העונה, הוא החלוץ פול מאלין, שסיים אותה עם 38 שערי ליגה. העונה זו הייתה צמודה עד השנייה האחרונה, הודות למאבק מול היריבה של רקסהאם לתואר האליפות - נוטס קאונטי, ועד לרגע האחרון המקום הראשון היה בבעלות של אחת מהן. זהו כנראה אחד ממאבקי האליפות המותחים שהיו בנשיונל ליג אי פעם.
רקסהאם גם הגיעה להישג יפה מאוד בגביע האנגלי, כשהעפילה לסיבוב הרביעי לאחר שניצחה את קובנטרי מהצ'מפיונשיפ. בסיבוב הרביעי היא פגשה את שפילד יונייטד, גם היא מהצ'מפיונשיפ (באותה עונה העפילה לפרמיירליג). לאחר 3-3 אדיר ברייסקורס, 2 הקבוצות נפגשו שוב למשחק חוזר, שם שפילד יונייטד ניצחה 1-3 והעפילה לשלב הבא. למרות הכל, רקסהאם הוכיחה שהיא לא פחות טובה מקבוצות שנמצאות כמה רמות מעליה.
אחת הסיבות שהחלטתי להעלות היום את הכתבה היא כי ממש היום (16:00 שעון ישראל) רקסהאם תתארח אצל שרוסברי במסגרת הסיבוב השלישי של הגביע האנגלי. שרוסברי נמצאת בליג 1, ליגה אחת מעל רקסהאם, וכפי שההיסטוריה מלמדת, צפוי משחק מעניין מאוד.
נסיים את הכתבה עם מה שאמר רוב מקלהני באחד הפרקים של העונה השנייה: "לא משנה כמה שונים אתם מרגישים בהשוואה לאחרים, אתם יודעים כשכשאתם יושבים וצופים במשחק ברייסקורס, כולנו מאוחדים וכולנו יחד".
לעדכונים נוספים על כל מה שקשור לכדורגל אל תשכחו לעקוב אחרי טיקי פאקה ברשתות החברתיות (אינסטגרם, טוויטר ופייסבוק), וגם להאזין לפודקאסט (בספוטיפיי וגוגל פודקאסט).
כתבה מעולה