מה יעשו הנוער? / דעה

בקיץ האחרון הנבחרות הצעירות שלנו עשו היסטוריה. זה התחיל מהנבחרת עד גיל 20 של אופיר חיים, שסיימה במקום השלישי במונדיאליטו, זאת לאחר שהודחה בחצי הגמר, והמשיך עם הנבחרת עד גיל 23 של גיא לוזון, שהודחה בחצי גמר היורו. אבל אם יש משהו יותר מפתיע מההישג עצמו, זו העובדה שהגיעו אליו. אחרי הכל, רמת הכדורגל בישראל נמוכה במיוחד. נראה שמה שנמצא בראש סדר העדיפויות של השחקנים והמאמנים הוא ניצחון, עוד לפני היכולת. אז מה בכל זאת שחקן כדורגל ישראלי יכול לעשות בכדי להצליח?

עשו היסטוריה - נבחרת ישראל עד גיל 23 / ההתאחדות לכדורגל

"במקום להשקיע בלימוד תורת המשחק, הילדים הצעירים לומדים שהניצחון הוא מעל הכל, ולרוב זה בא על חשבון היכולת"

בראש ובראשונה, צריכה להיות לו אהבה למשחק. כאן נכנסים לתמונה ההורים. לרוב אלו האבות שחושפים את ילדיהם לראשונה לעולם הכדורגל. מסבירים להם את החוקים, הולכים איתם למשחקים, ומשחקים איתם בעצמם בגינה ליד הבית. למעשה, בתור ילד, לא צריך הרבה בכדי לאהוב כדורגל, רק דחיפה קטנה של ההורים מספיקה. אבל בשלב הילדות, אין לנו עדיין את הראייה קדימה, את היכולת לחשוב על מקצוע לעסוק בו, ככה שזו רק ההתחלה. כמובן שרישום לחוגי כדורגל אחר הצהריים בהחלט עוזרים כדי לפתח אצל הילד מיומנויות וכן רצון לעסוק במקצוע כשיגדל.

בשונה מהעבר, היום ילדים מתחילים לשחק כדורגל כבר מגיל קטן, עם תחילת בית הספר היסודי. בעבר ההתמקדות הייתה בחוגים אחר הצהריים. חוג כדורגל שאליו הילד הולך כדי לא לשבת כל היום בבית, לפגוש חברים, ולשחק. לעומת זאת היום התווסף האלמנט המקצועי. ילדים נכנסים למסגרת של אימונים במהלך השבוע, כאשר מס' האימונים בשבוע עולה ככל שעולים בגיל, ומשחק בסוף השבוע, משחק אליו התאמנת במהלך השבוע.

אבל, כמו בכל דבר בחיים, גם כאן יש יתרונות וחסרונות. היתרון הוא שכבר מגיל קטן הילדים מתרגלים למבנה של אימונים במהלך השבוע, ומשחק בסופו, מתרגלים ומתחילים להבין מה זה אומר להיות שחקן מקצועי (כמובן שככל שעולים בגיל ככה עולה כמות הציפיות מהשחקנים, היכולת שלהם ורמת המשחק) . ניקח לדוגמא את אוסקר גלוך. גלוך התחיל לשחק כדורגל כשהיה בן 5, בקבוצת מכבי שעריים. בערך שנה לאחר מכן החל לשחק במחלקת הילדים של מכבי תל אביב. החל מעונת 2016/17 גלוך לא הפסיק להבקיע בצרורות במדי מכבי תל אביב. בהתחלה הוא שיחק בקבוצת הילדים, וככל שעברו השנים הוא התקדם עד קבוצת הנוער. בכל עונה הוא כבש כמות דו ספרתית של שערים, ומשם הדרך לבוגרים הייתה קצרה. לאחר שכיכב במדי מכבי תל אביב הבוגרת, הוא חתם ברד בול זלצבורג בתחילת העונה הקודמת, ומשם הוא רק ממשיך ומתפתח. גלוך הוא דוגמא אחת מתוך המון דוגמאות לשחקנים שכבר מגיל קטן, הרבה בזכות הדחיפה של ההורים, מגיעים להישגים גדולים רק כי היו רגילים למסגרת של אימונים מדי שבוע.

Time News / התחיל מוקדם - אוסקר גלוך

החיסרון הוא (לפחות בישראל) שכבר מגיל קטן מלמדים אותך שקודם כל חשוב לנצח, כשמה שחשוב ללמד כבר מהגיל הזה הוא הבסיס. איך למסור נכון, איך לבעוט נכון, מה זה נבדל, איך מרימים קרן, איך מתנהל משחק, ללמד מהלכים, וכו. במקום להשקיע בלימוד תורת המשחק, הילדים הצעירים לומדים שהניצחון הוא מעל הכל, ולרוב זה בא על חשבון היכולת. מדובר כאן בשינוי תפיסה מאוד משמעותי שצריך לקרות בראשי מאמני הכדורגל בישראל. זה נכון שבכדורגל המטרה היא לנצח, אבל חשוב ללמד קודם כל, ולשים זאת בעדיפות ראשונה, את המשחק עצמו.

ניקח לדוגמא את הכדורגל האנגלי. אם ניקח משחק בפרמיירליג, או אפילו באחת הליגות הנמוכות יותר, שם כמובן, כמו בכל ליגה בעולם, רוצים לנצח, אבל גם שמים לעצמם מטרה לשחק כדורגל יפה, איכותי ונכון. ברגע שהכדור יוצא מחוץ למגרש, לדוגמא, השחקן של הקבוצה היריבה רץ אליו בכדי להחזיר אותו למגרש, על מנת שהמשחק ימשיך. בארץ, שחקן הולך להוציא כדור חוץ, ואז נותן אותו לשחקן אחר. כל אלה הם בזבוזי זמן שמטרתם "לשרוף את השעון", כי אחרי הכל – הניצחון הוא החשוב ביותר. זו רק דוגמא אחת מיני רבות שממחישה עד כמה הכדורגל הישראלי לא מספיק טוב, וזועק לשינוי. אבל זו לא אשמתם המלאה של השחקנים. ככה חינכו אותם. כאמור, כבר מגיל קטן מלמדים אותם שהכי חשוב לנצח, רק לא מבינים שזה בא על חשבון היכולת האישית והקבוצתית.

אז מכאן עולה השאלה – האם כדי להיות כדורגלן ישראלי מצליח עדיף לצאת קודם לחו"ל? התשובה לא חד משמעית, אבל לדעתי, למרות הכל, עדיף להתחיל ולפרוץ כאן, בישראל. זה נכון שהרמה כאן נמוכה, לרוב אין מספיק מתקני אימון, לצעירים לא פשוט להשתלב, ולא מלמדים אותם טוב את כל מה שהופך שחקן למקצועי, אבל רק לאחר שאתה מצליח כאן, ומושך את עיניהם של סוכני השחקנים בחו"ל, תוכל להצליח שם באמת. אחרי שאתה מגיע לחו"ל, אתה מתרגל מהר מאוד לאימונים, ליכולת שמצפים ממך להציג, ולאורח החיים שהספורט הזה מביא איתו.

כמובן שכשאתה ספורטאי צעיר בישראל, נכנס עוד אלמנט שחשוב לקחת בחשבון – הצבא. כל אזרח ישראלי שמסיים תיכון מחויב להתגייס לצה"ל. גם כאן קורה משהו שלא היה בעבר, עם השנים צה"ל מאפשר ליותר ויותר נערים להתגייס על תקן "ספורטאי מצטיין", ובכך לשלב בין השירות לקריירה הספורטיבית. כלומר, להמשיך להתאמן ועדיין להיות על תקן חייל.

לאחר שעוברים את הצבא, במידה ואתה שחקן מספיק טוב אתה מקבל הזדמנות לשחק בבוגרים. כאמור, קבוצות הנוער היום מטפחות יותר ויותר שחקנים צעירים, ומעלה אותם לבוגרים בעת הצורך. לצערנו, אין המון מקרים כאלה, וניתן לראות זאת בעיקר לאחר הקיץ האחרון. רוב שחקני נבחרות הנוער שכיכבו בקיץ כמעט ולא קיבלו דקות משחק במהלך העונה החולפת. ניקח לדוגמא את דור תורג'מן, שלא שיחק הרבה במדי מכבי תל אביב, אך לאחר היכולת המרשימה שלו במונדיאליטו וביורו, מכבי ת"א בחרה להעריך לו חוזה. למרות הכל, אחת הקבוצות שמייצרת הכי הרבה כוכבים היא מכבי פתח תקווה, שמחלקת הנוער שלה לדעתי היא בין הטובות בארץ. בין השחקנים הבולטים שהיא פיתחה תוכלו למצוא את ליאל עבדה ומנור סולומון.

ניקח לדוגמא את מנור סולומון, שעבר מקבוצת הילדים של הפועל כפר סבא למחלקת הנוער של מכבי פתח תקווה כבר בגיל 9. בגיל 17 הוא כבר עלה לבוגרים, ולמרות שלא כבש הרבה, התרומה שלו למגרש הייתה מורגשת בכל נגיעה שלו בכדור, ולא היה ספק שמדובר בכישרון. אצל סולומון, בשונה מהרבה שחקנים ישראליים אחרים, כיבוש השערים זה לא העיקר, אלא לקיחת החלק המשמעותי בהתקפה. המסירה שגורמת לבישול, דריבל או פס שמתחילים התקפה מתפרצת – סולומון הוא האיש שמתחיל את ההתקפה, והרבה בזכותו נכבשים השערים. הוא עלה לבוגרים של מכבי פ"ת באמצע עונת 16/17, במהלכה כבש 2 שערים ובישל עוד 2, כשבמקביל הוא משחק בקבוצת הנוער. בעונתו הראשונה המלאה בבוגרים (17/18) הוא סיפק מספרים יותר יפים, עם 4 שערים ו 5 בישולים (כבר במחזור הראשון של העונה, נגד מ.ס אשדוד, הוא כבש את שער הניצחון). משם, השאר היסטוריה. לאחר 3 שנים בבוגרים של מכבי פ"ת הוא עבר לשחטאר דונייצק ומשם לפרמיירליג, בדרך להיות אחד הכדורגלנים הישראליים הטובים בדור האחרון, והכל התחיל מהילדות.

The Guardian / ההשקעה וההתמדה השתלמו - מנור סולומון

אז מכאן שוב נשאלת השאלה: איך כדורגלן ישראלי יכול להצליח? אצל מנור סולומון, גלוך, ליאל עבדה ועוד, התשובה ברורה – להצליח בארץ. כפי שכתבתי קודם, למרות שהתשובה משתמעת לשתי פנים, לדעתי קודם כל כדאי לפרוץ בארץ ורק אז לצאת לחו"ל. מצד אחד, קודם כל עדיף להתרגל לכדורגל שלנו, להשתתף במסגרת תחרותית, להתאמן באופן קבוע, ואז במידה ומגיעות הצעות מחו"ל, אז להסכים. מצד שני, להבדיל מחו"ל, כאן בארץ למרבה הצער אין אקדמיות כדורגל. בחו"ל ישנן אקדמיות בהן השחקנים (לרוב אלו נערים) ישנים, אוכלים ומתאמנים באותו המתחם. ניקח לדוגמא את מאור בוזגלו, שבגיל 14 טס לבד לאקדמיה של ליון, שם הוא ישן, אכל והתאמן, וכל זה כשהוא רחוק מהמשפחה והחברים. לדעתי אם הוא היה ממשיך שם ולא חוזר לארץ, יכול להיות שהוא היה מצליח יותר ממה שהצליח כאן.

אז איך להפוך לכדורגלן ישראלי מצליח? קודם כל אתה צריך תמיכה ודחיפה מההורים או מהמשפחה. לאחר מכן, במידה ואתה מתמיד, מתאמן ומשקיע, אתה יכול להפוך להיות השם הבא בכדורגל. כמובן שגם קצת מזל לא מזיק, אבל הרוב תלוי ביכולת שאתה מציג על הדשא. דבר אחד בטוח – כל אחד מהשחקנים ששיחקו בקיץ האחרון במדי הנבחרות הצעירות צריכים לקבל דקות בכדורגל הישראלי בעונה הקרובה. מהפכת הצעירים מתחילה עכשיו – השאלה היא האם אנחנו נעזור לה לקרות, או שנגרע ממנה. לדעתי, בכדי לא להפוך את הקיץ האחרון לחד פעמי, צריך לשלב כמה שיותר צעירים בליגת העל ובליגה הלאומית, להתחיל שינוי כבר מגיל קטן, ורק אז העתיד של הכדורגל הישראלי יהיה מבטיח, בדיוק כמו שהדור החדש מספק לנו, דור שלא מוותר עד הרגע האחרון. כי כמו שזה נראה כרגע, הכדורגל הישראלי יישאר באותו המקום בדיוק, והקיץ האחרון יהפוך למה שקרה עם מונדיאל 70 במקסיקו – חלום רחוק, שבספק אם יחזור על עצמו.

לעדכונים נוספים על כל מה שקשור לכדורגל אל תשכחו לעקוב אחרי טיקי פאקה ברשתות החברתיות (אינסטגרם, טוויטר ופייסבוק), וגם להאזין לפודקאסט (בספוטיפיי וגוגל פודקאסט).