השיא עוד לפנינו (?) / סיכום ישראל - שוויץ 1-1

זה היה עוד אחד מהמשחקים האלה שחשבנו שאנחנו יודעים מראש מה יקרה ולאן הוא הולך, זה היה משחק שהרוב המוחלט של האוהדים חשב שאין לנו סיכוי להוציא בו נקודה, שלא לומר 3. אבל דעות ומחשבות מצד אחד, ומציאות מצד אחר. נבחרת ישראל הוכיחה לנו שאסור להספיד אותה, לפחות לא בשלב הזה, וסיפקה לנו ערב שיכול להשפיע על גורל הקמפיין.

המשחק של נבחרת ישראל אתמול (רביעי) לא היה המשחק הכי טוב של הנבחרת שלנו, רחוק מזה. היו בו לא מעט דקות בהן הנבחרת לא הייתה קיימת, ורק עומרי גלזר עמד בין שוויץ לבין ניצחון במשחק.

למרות זאת, במבחן התוצאה הנבחרת שלנו הצליחה להוכיח שהיא עדיין בתמונה, וכמאמר ההמנון "עוד לא אבדה תקוותנו".

עוד לפני המשחק היו כאלה, ביניהם אני, שהרימו גבה על ההרכב איתו החליט לעלות אלון חזן. ערן זהבי ואוסקר גלוך על הספסל, והחלק הקדמי מורכב משחקנים צעירים (מדובר בשחקנים טובים מאוד, פשוט עדיין בלי הרבה ניסיון באירופה, מה שיכול לשחק לרעתם). הרבה חשבו שעצם העובדה שחזן החליט לעלות עם הרכב כזה, המשמעות שלו היא לוותר מראש על המשחק, ושהשחקנים החשובים ינוחו לקראת המשחק הגורלי נגד רומניה בשבת.

המחצית הראשונה הייתה חלשה מאוד מבחינת הנבחרת של אלון חזן. שוויץ שלטה במשחק, בעטה 12 בעיטות לשער (מתוכן 6 למסגרת), וגם עלתה ליתרון משער של ורגאס בדקה ה 36.

כאמור, רק בזכות עומרי גלזר והעצירות המעולות שסיפק פעם אחר פעם, ירדנו להפסקה בפיגור של "רק" 1-0.

נבחרת ישראל של הקמפיין הנוכחי ידועה בתור אחת שסופגת במחצית הראשונה. למעשה, מבין כל 8 המשחקים שלנו עד כה בקמפיין, ב 6 מתוכם ספגנו שער במחצית הראשונה. נתון לא מעודד לקראת ההמשך.

ואיכשהו, במחצית השנייה, אנחנו מתעלים על עצמנו, לעיתים נראים מצויין, ומצליחים להפוך את התוצאה או להשוות.

גם אתמול במחצית השנייה קיבלנו ישראל שונה לגמרי מהמחצית הראשונה.

ישראל שיוזמת, תוקפת, בועטת מדי פעם לשער, ובעיקר מסתכלת לשוויץ בלבן של העיניים.

2 דקות לאחר תחילת המחצית השנייה וישראל הייתה קרובה מאוד, הכי קרובה עד אותו רגע, לכבוש שער. דור תורג'מן קיבל כדור באגף שמאל, ועם דריבל שלא מבייש את גדולי הכדורגלנים של ימינו, הגביה כדור לתוך הרחבה, ישר לראשו של חלאילי, שנגח מקרוב למשקוף. כבר בנקודת הזמן הזו הבנו שאפשר לצאת עם משהו מהמשחק הזה.

אם כבר מזכירים את דור תורג'מן, מבחינתי הוא השחקן המצטיין של המשחק. הוא היה מעורב כמעט בכל התקפה של הנבחרת שלנו, הוא חטף כדורים, וגם לא פחד לאיים על השער (ניסה להבקיע מחצי מגרש וסחט הדיפה של השוער לקרן). תוסיפו לזה את הדריבל הפנומנלי שלו, ותקבלו שחקן צעיר בלי הרבה ניסיון בנבחרת הבוגרת, עם ביטחון של שחקן שמשחק כבר שנים בנבחרת הבוגרת.

תורג'מן כזכור היה אחד הכוכבים של הנבחרת במונדיאל עד גיל 20 בקיץ האחרון, כולל גול בלתי נשכח בניצחון ההיסטורי על ברזיל 2-3 בהארכה.

אם ימשיך כך, מובטח לתורג'מן עתיד מזהיר בכדורגל בכלל, ובנבחרת ישראל בפרט.

דור תורג'מן במשחק ענק / ערוץ הספורט

המשחק נמשך, ולאט לאט נבחרת ישראל צברה ביטחון ואמונה שאפשר להשוות. בדקה ה 52 היינו עוד יותר קרובים, כשהיה אמור להישרק פנדל לזכותנו, בעקבות נגיעת יד של צזיגר השוויצרי בתוך הרחבה. השופט, אנתוני טיילור (שמרבה לטעות בתקופה האחרונה במשחקי הפרמיירליג בהם הוא שופט) טען שלא היה פנדל, ולאחר קצת יותר מדקה של בדיקה ב VAR גם שופטי המסך החליטו שאין פנדל.

בהילוכים החוזרים ניתן לראות בבירור שהייתה נגיעת יד בתוך הרחבה, וישראל קופחה בוודאות. אין לדעת מה היה קורה אם היה נשרק פנדל, אבל את זה לעולם לא נדע.

אי שריקת הפנדל ישר גרם לנאום של חיים רביבו לפני מס' ימים להישמע הגיוני "אם לישראל יהיה סיכוי להעפיל (ליורו), הם (אופ"א) יעשו את הכל כדי שישראל לא תהיה, לא תעלה".

מבלי להיכנס לעומק של הדברים ולמשמעות שאולי עומדת מאחוריהם, יש סיכוי גדול מאוד שהוא צודק. אחרי הכל, נגיעת יד בתוך הרחבה שווה פנדל, רק שטיילור ושופטי ה VAR התעלמו מזה.

מעצבן - אנתוני טיילור רגע אחרי הפנדל שלא נשרק לטובתנו / וואלה ספורט

למרות התסכול, את ישראל זה לא עצר, והיא המשיכה לנסות למצוא את הרשת.

בנקודה הזו חשוב לציין - אם שוויץ הייתה מנצחת אותנו אתמול, היא הייתה מבטיחה העפלה ליורו, אבל בזכות התיקו, שוויץ עדיין לא הבטיחה את הכרטיס באופן רשמי.

כאמור, המחצית השנייה הייתה מחצית מעולה של הנבחרת שלנו, וזה בא לידי ביטוי גם בסטטיסטיקה. ישראל החזיקה בכדור 62% מהזמן, לעומת 38% בלבד של שוויץ.

מבחינת בעיטות לשער, ישראל בעטה יותר (5 לעומת 4 של שוויץ) אך בבעיטות למסגרת שוויץ הייתה יותר מדוייקת (אנחנו עם בעיטה אחת, שוויץ עם 2).

ואז, בדקה ה 88 של המשחק, הגיע הרגע המכריע, הרגע שגרם למדינה שלמה קצת נחת, ולכל האוהדים, בבית ובאצטדיון, לקפוץ משמחה.

שון וייסמן קיבל כדור בתוך הרחבה, ובעט ישר לרשת! בדרך הכי דרמטית שיש, בדרך הכי מוצדקת שיש, ישראל חוזרת ל 1-1 נגד הנבחרת החזקה ביותר בבית. 6 הדקות של תוספת הזמן לא הועילו במיוחד (מלבד כרטיס אדום שקיבל פרננדש השוויצרי) והמשחק הסתיים בתיקו 1-1.

ONE / מתוק ודרמטי - שון וייסמן חוגג את כיבוש השער

אומנם אנחנו עדיין במקום ה 3 בטבלה, אבל הסיכוי שלנו לסיים במקום השני ולהעפיל ליורו הוא לא בלתי אפשרי.

לא רק ששוויץ עדיין לא הבטיחה את מקומה ביורו, היא גם יכולה לא להבטיח אותו בכלל (אם כי הסיכוי שזה יקרה הוא כמעט אפסי).

כך נראית הטבלה לאחר שכל נבחרת שיחקה 8 משחקים (2 המשחקים של ישראל בימים האחרונים היו משחקי השלמה):

לשוויץ ורומניה יש 16 נקודות כל אחת, וכרגע הן במקום שממנו מעפילים ליורו.

הפער בין נבחרת ישראל, שנמצאת במקום השלישי, לבין רומניה, (המקום השני) הוא 4 נקודות.

זה מה שנשאר ל 3 הנבחרות שמתמודדות על עלייה:

שוויץ: קוסובו (בית), רומניה (חוץ)

רומניה: ישראל (חוץ), שוויץ (בית)

ישראל: רומניה ("בית"), אנדורה (חוץ)

המשוואה פשוטה: קודם כל ישראל חייבת לנצח את 2 המשחקים שלה כדי שיהיה לה סיכוי להעפיל ליורו. כלומר, כל איבוד נקודות נגד רומניה בשבת, כולל תיקו, יהרוס סופית את סיכויי ההעפלה.

במידה וניצחנו גם את רומניה וגם את אנדורה, אנחנו צריכים לקוות שרומניה תאבד נקודות במשחק שלה נגד שוויץ במחזור האחרון.

במידה ושני התסריטים האלה יקרו - נבחרת ישראל תעפיל ליורו 2024.

הסיכויים לא גבוהים במיוחד, שכן מדובר בנבחרת ישראל, נבחרת שרגילה לבעוט לא מעט פעמים בדלי. נבחרת שמגיעה הרבה פעמים לרגע האמת ונכשלת בו, לא עומדת בלחץ.

האם גם הקמפיין הזה יסתיים בצורה מאכזבת? או שנצליח להעפיל סוף סוף לטורניר גדול לראשונה מזה 53 שנים? התשובות בימים הקרובים.

אל אל ישראל!

לעדכונים נוספים על כל מה שקשור לכדורגל אל תשכחו לעקוב אחרי טיקי פאקה ברשתות החברתיות (אינסטגרם, טוויטר ופייסבוק), וגם להאזין לפודקאסט (בספוטיפיי וגוגל פודקאסט).