טד לאסו עונה 1 / ביקורת טלוויזיה

בימים האחרונים צפיתי בעונה ה 1 של הסדרה "טד לאסו", אחת הסדרות המצליחות ביותר בשנים האחרונות, שהייתה מועמדת ללא מעט פרסים, וגם זכתה במספר מכובד מאוד. אז אומנם באיחור, אבל הנה ביקורת על העונה ה 1 של הסדרה שאי אפשר להפסיק לצפות בה:

אתחיל מהסוף: טד לאסו זה ממתק טלוויזיוני שכבר הרבה זמן לא יצא לי לראות. זו סדרה מצחיקה, כתובה טוב, משוחקת נהדר, ונראית מדהים. וכמובן, לכל מי שאוהב כדורגל יש עוד בונוס קטן של סיבה למה לראות את הסדרה. העונה ה 1 של הסדרה, עליה אני אדבר היום, יצאה בשנת 2020, כך שאני באיחור קל, אבל עדיף עכשיו מאשר אף פעם לא.

רקע כללי: לסדרה יש 3 עונות שמשודרות בשירות הסטרימינג +Apple TV החל משנת 2020 עד 2023. בעונה הראשונה יש 10 פרקים, בעוד 2 העונות האחרות מכילות 12 פרקים כל אחת. אורך ממוצע של כל פרק זה חצי שעה. בטקס גלובוס הזהב שנערך בתחילת 2024, הסדרה קיבלה 3 מועמדויות, ביניהן מועמדות לפרס הסדרה הקומית או מוזיקלית הטובה ביותר. בנוסף, הייתה מועמדת לעשרות פרסים, ביניהם בטקס פרסי האמי. ההצלחה של הסדרה לא מתבטאת רק בעשרות המועמדויות ומעט הזכיות שלה לאורך השנים בפרסים, אלא גם במשחק המחשב האהוב פיפ"א. במשחק שיצא בשנה שעברה, פיפ"א 23, אפשר היה לשחק עם ריצ'מונד וטד לאסו, יחד עם השחקנים האהובים מהסדרה.

העלילה: הסדרה עוקבת אחר טד לאסו, שמשוחק ע"י ג'ייסון סודייקיס ("אנחנו המילרים", "איך להיפטר מהבוס"), מאמן פוטבול אמריקאי שמקבל הצעה מוזרה למדי, לאמן קבוצת כדורגל אנגלית בשם ריצ'מונד (AFC Richmond) שמשחקת בפרמיירליג. מיותר לציין שמעצם היותו מאמן פוטבול, הקשר בין טד לבין כדורגל הוא מקרי בהחלט, כשאפילו הוא לא מכיר חוקים בסיסיים כמו נבדל למשל. אבל טד לוקח את ההצעה, ועובר לאנגליה יחד עם עוזר המאמן שלו, להפתעתם הרבה של האוהדים והעיתונאים.

לאורך העונה אנו רואים את טד מנסה לאמן את הקבוצה , תוך שהוא סופג השפלות מצד אחד וחיזוקים מצד שני.

שני המאמנים. טד לאסו מימין

המשחק: כמו שכבר כתבתי כאן קודם, המשחק בסדרה משובח. ג'ייסון סודייקיס מציג יכולת משחק מרשימה במיוחד, ואי אפשר שלא להתאהב בדמותו מהשנייה הראשונה שהיא מופיעה על המסך. הוא מצחיק, מהפנט, כריזמטי לפעמים ובעיקר ממש נחמד לסביבה שלו, אכפתי מאוד.

מי שבעיניי גונבת את ההצגה והיא ללא ספק הדמות האהובה עליי (אחרי טד לאסו כמובן) זו האנה וודינגהם ("משחקי הכס", "הכפיל"), שמגלמת בצורה יוצאת דופן את הבעלים של הקבוצה, רבקה וולטון (Rebecca). האנה עושה עבודה נהדרת, מביאה את כל הלב שלה אל התפקיד, ורואים שהיא ממש נהנת לשחק את דמות הבעלים. לא ארחיב עליה יותר מדי כדי לא להרוס, אבל רק אגיד שמבחינתי הכתיבה של הדמות שלה בכל העונה הזו הייתה מעולה, ואפשר לראות את השינוי שהיא עוברת מתחילת העונה ועד סופה. דמות עמוקה שהייתי שמח לראות אפילו יותר בעונות הבאות. גם ניק מוחמד ("סוכן חשאי", "כריסטופר רובין") משחק נהדר בתור ניית'ן האפסנאי, והוא ללא ספק אחת הדמויות המצחיקות בסדרה.

רבקה וטד, 2 הדמויות הכי טובות בסדרה בעיניי

כתיבה: נגעתי בזה קצת קודם, אבל ארחיב כאן. הסדרה כתובה טוב מאוד. דמויות זוכות לסגירות מעגל ומתפתחות במהלך העונה, ובכללי האווירה של הסדרה היא אווירה של כיף. גם מי שלא אוהב כדורגל יאהב את הסדרה הזו, שכן היא מדברת לצופים בגובה העיניים, ולא מפחדת לצחוק על הדרך על השפה הבריטית וההבדלים בין הפוטבול לכדורגל. הבדיחות בסדרה עובדות מצויין, הרגעים המרגשים נוגעים ללב, ורגעי שמחה גורמים לך לצרוח מאושר על הספה. ככה זה שהכתיבה של הסדרה גורמת לך להתחבר לכל דמות כאילו אתם מכירים מזמן, ולא זה עתה "נפגשתם".

הקשר לכדורגל: בסופו של דבר הסדרה הזו תבוא בטוב לכל אוהד כדורגל באשר הוא, במיוחד אוהד כדורגל אנגלי. העובדה שריצ'מונד משחקת בפרמיירליג, ומדי פעם אנו גם נתקלים בשם של קבוצה מוכרת כזו או אחרת, גורם לחווית הצפייה להשתפר פלאים. בנוסף, רוב הזמן אנחנו מבלים באצטדיון של ריצ'מונד, בין אם בחדר ההלבשה או במגרש האימונים, וכן גם באצטדיון בערב של משחק. הסדרה מצליחה לשלב את העובדה שהיא מתרחשת בליגה אמיתית בצורה ממש טובה, ככה שהסיפור הוא העיקר ולא משחק הכדורגל עצמו.

סיכום וציון: אני ממליץ בחום לרוץ לראות את הסדרה הזו, במיוחד אם אתם אוהבי כדורגל. היא סדרה קומית ומרגשת במיוחד, עם דמויות שישארו איתכם גם אחרי הצפייה בסדרה.

ציון סופי: 10/10

לעדכונים נוספים על כל מה שקשור לכדורגל אל תשכחו לעקוב אחרי טיקי פאקה ברשתות החברתיות (אינסטגרם, טוויטר ופייסבוק).